החלטה בתיק ת"א 26410-02-12

לפני בקשה לסילוק התובענה על הסף בהעדר עילה והעדר יריבות.

א.         עובדות

על פי האמור בתביעה, בין המשיב, מתווך נדל"ן במקצועו, והמבקשים, תושבי חוץ, המתגוררים לסירוגין בצרפת ובישראל, נוצרו יחסי אמון וידידות בעקבות מתן שירותי תיווך לגבי דירה ברח' עזרא הסופר 12, תל אביב. במהלך חודש 09/11, בעקבות פניית המבקשים, הציג להם המשיב דירת יוקרה נוספת ברח' יבנה 24, תל אביב. (להלן: "הדירה"). המשיב פעל נמרצות כדי לסייע למבקשים ברכישת הדירה, לרבות ניהול מו"מ בשמם, אך בשלב מסוים, הודיעו לו המבקשים כי הם אינם מעוניינים לרכוש את הדירה. בסופו של דבר הדירה נרכשה באמצעות מתווך אחר ע"י המבקשים, וזו הסיבה, לטענת המשיב, לסירובם של המבקשים לשלם לו דמי תיווך.

ב.         טענות הצדדים

לטענת המבקשים התביעה נעדרת עילה ויריבות כלפי המבקשת 1, בתם של המבקשים 2,3, אשר לא הייתה מעורבת בכל צורה שהיא במו"מ לרכישת הדירה. התביעה גם נעדרת עילה כלפי המבקשים 2, 3 מכוח חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן "החוק"), ותקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), תשנ"ז-1997 (להלן: "התקנות"), וזאת מאחר ולא קיימת הזמנה בכתב של שירותי תיווך ובפרט נעדרת כל הסכמה באשר לגובה דמי התיווך בגין הדירה.

למשיב גם לא קיימת עילה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, לאור הוראות החוק הקוגנטיות.

מנגד, טוען המשיב כי טענתם של המבקשים נגועה בחוסר תום לב. בנסיבות מסוימות, בתי המשפט קבעו כי מתווך זכאי לדמי תיווך גם בהעדר הסכם תיווך פורמלי. לחילופין, בתי המשפט העניקו סעדים מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, ו/או דיני הנזיקין.

ג.          דיון

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, לחקיקה ולפסיקה, באתי לכלל דעה ויש לקבל את הבקשה ולדחות את התביעה על הסף.

1.         הלכה פסוקה היא כי בית המשפט ינקוט משנה זהירות בטרם ימחק או ידחה תביעה על הסף.

"הסנקציה של מחיקה על הסף היא סנקציה מרחיקת לכת, אשר בית המשפט יעשה בה שימוש רק במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות". (ע"א 693/83 שמשון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב יפו מ (2), 668, 671).

עוד נקבע כי יש להשתמש בכלי הסילוק על הסף רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות  הכלולות בכתב התביעה. (ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח' מא' (1), 577, ע"א 642/89 עיזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה מו' (1), 470, ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', מה (4), 18).

יאמר כבר עתה כי המשיב איננו מבסס כל עילת תביעה כלפי המבקשת 1, מלבד ציון העובדה כי הדירה נרשמה על שמה. לא נטען כי המבקשת 1 הייתה מעורבת בהתקשרות הנוגעת להסכם התיווך. טענותיו של המשיב מכוונות כלפי התנהלות המבקשים 2,3. על כן, בהעדר עילה כלפי המבקשת 1, אני דוחה את התביעה כלפיה.

2.       השאלה הרלבנטית, האם המשיב זכאי לדמי תיווך על פי העובדות נשוא כתב התביעה, והמסמכים שצורפו?

          סעיף 9 לחוק קובע:

"(א) מתווך במקרקעין לא יהיה זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע שר המשפטים, באישור וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".

על פי סעיף 24 לחוק, מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך באם התקיימו התנאים המצטברים הבאים:

1.         " היה בעל רישיון לפי חוק זה.

2.         מילא אחר הוראת סעיף 9.